מה ניתן ללמוד על אישיותו של מצייר דרך ציור עץ?

כמו העץ כך גם האדם. יש לו שורשים, מהם הוא יונק את תכונותיו ואישיותו. אצל האדם המצייר ניתן ללמוד על התעסקות בעברו, ככל שהשורשים עמוקים יותר מסועפים יותר, כך העיסוק בעבר גדול יותר.

לעץ יש גזע שהוא בסיס, בעזרתו הוא מסוגל לעמוד יציב מול איתני הטבע, אצל האדם המצייר הוא מלמד על יציבותו וחוזקו מול הסביבה שעוטפת אותו.

יש לעץ ענפים שנותנים את הנוף ואת עוצמת הצל שהוא מעניק לטבע שסביבו. אצל האדם הענפים מלמדים על יכולת העשייה ומתקשרים לידיים שיוצרות. כאשר הענפים מחוברים לגזע, כך הידיים מחוברות לגוף ומסוגלות ליצור ולהביא את הרצון אל הפועל ואת הדמיון ליצירה .

לעצים יש את הפירות, שהם שנותנים לו את ההמשכיות, פירות, זרעים והמשך השושלת. כך גם אצל המצייר הם מלמדים על התוצאות והמעשים, על עולם הדמיון והחיבור בין השניים.

החשוב הוא החיבור בין המרכיבים של העץ, מהשורשים שיונקים מאמא אדמה את הכוח לצמוח ולגדול. כך גם בציור, שכל חלקי העץ מתחברים בקווים אחידים עם רצף, כך המצייר שלם עם מעשיו .

כאשר מופיעים בעץ סימני עקירה, כך גם אצל המצייר נלמד על סימני עצבות וחסימות. מצייר שיבחר לצייר חישוקים בגזע יכול ללמד על עקירה ממקום מגורים ישן ומעבר לחדש.

כאשר בוחר המצייר להחסיר אחד מהמרכיבים, נוכל ללמוד מה עוצר אותו בהתפתחות האישית שלו.


קצת רקע

הראשון שבדק והשווה בין ציור של עץ לאישיותו של אדם היה אמיל יוקר, יועץ להכוונה מקצועית. הוא העלה את הרעיון שציור העץ יכול לשקף את אישיות של המצייר.

מחשבה זו באה לו במהלך לימודים של תרבויות אנושיות וההשפעה שלהם על בני האדם. בהתחלה הוא השתמש באינטואיציה ובמשך הזמן ביסס את מה שראה ואף הצליח להוכיח, שאכן יש קשר אמיץ בין אופן הציור של העץ לבין תכונות האופי של המצייר.

קרל קוך לקח את המחשבה ודרך האבחון צעד אחד קדימה. יחד עם קבוצת חוקרים הוא לקח 4400 ציורים של ילדים בגילאי 4- 16 והוסיף כלים של פסיכולוגיה התפתחותית וגרפולוגיה מודרנית וכך יצר את שיטת האבחון דרך העץ. בשנת 1952 הוא הוציא לאור ספר ששמו "מבחן העץ כאמצעי פסיכודינמי".


חשיבות רבה יש לגודל העץ ומיקומו על הדף. עץ גדול שממלא את כל הדף ילמד על אדם מפותח שיודע את מיקומו, בעל ביטחון עצמי ונוכחות חברתית טובה. בצד השלילי עץ גדול יכול להצביע על אדם שתלטן שתופש את כל הבמה ואינו משאיר מקום ביטוי לאחרים.

עץ קטן מלמד על צניעות רבה, על הססנות, פחד מלקחת את קידמת הבמה ועל אדם המעדיף להיות כינור שני.


יש תכונות רבות בעץ שהן דומות לתכונות של האדם וכל חלק בעץ מצביע על חלק בגוף האדם.

השורשים - מסמלים את עברו של המצייר וכמה חשיבות הוא שם לחוות דעתם של בני משפחתו. האם הוא נאחז כמו השורשים בעומק האדמה או נותן ביטוי לעצמו מהגזע ומעלה.

הגזע - מסמל את הגוף הפיזי. גזע עבה מצביע על מצייר עם נוכחות, רצון להיות חזק יותר ולעמוד על שלו ועל דעותיו ועקרונותיו. מצייר כזה יהיה עקשן. כאשר הגזע צר, יהיה קל יותר למצייר להתכופף ולהיות גמיש וקשוב לדעות של אחרים. אם הגזע חלש מאוד, יהיה המצייר חלש אופי וישבר מכל משב רוח - דעה של אדם אחר. הגזע בדרך כלל מופיע בצבע חום ,צבע של האדמה ומסמל יציבות וצורך באדמה יציבה עם כמה שפחות זעזועים. גזע מעובה מלמד על עצירה בהתפתחות הרגשית והתמקדות ב"אני" ובאגו.

הענפים – מסמלים את הידיים ואת החיבור למעשים ויצירתיות. ככל הענפים רחבים, ארוכים ומחוברים אל הגזע, כך גם ידי המצייר יהיו מחוברות לגופו וילמדו על יכולת הביצוע.

העלים – מסמלים את יכולת הלמידה. צבע ירוק בהיר הוא צבע של למידה חדשה, התחדשות וחוויה של למידה מתחדשת כמו העלים החדשים והרעננים של העץ הם מעניקים חדשנות וגדילה שיכלית. הבחירה בציור בצבע הירוק הכהה מלמדת על אדם עם חוכמת חיים. חוכמה שהביא מעברו ולא מלמידה חדשה. עץ ללא עלים ילמד על ריקנות ריגשית כמו עץ בשלכת שמחכה לאביב ולתחילתה של יצירה והתחדשות, מקום של יכולת רדומה. עץ מיובש וחסר חיים הנמצא בהמתנה מלמד על עייפות.

הפירות – הם התוצרים ההמשכיות, צאצאים ומה שהמצייר בוחר להשאיר אחריו. גם לבחירת הצבע של הפרי ישנה חשיבות גדולה. בחירה של פירות אדומים מלמדת על רצון לזכות בתהילה ותשומת לב על המעשים. בחירה של פרי כתום מלמדת על רצונו של המצייר להגיע למציאות חדשה, שינוי בעקבות המעשים. פרי צהוב ילמד על דרך אינטואיטיבית חדשה והתחברות לאינטליגנציה הרגשית. בחירה של פרי ירוק מלמדת על צעדים ראשוניים הססניים שעוד לא הבשילו, כמו פרי בוסר.


בחירה של אדם לצייר עץ משונן כמו עץ דקל מלמדת על יצירתיות, שונות, מקוריות ורצון לשמור ולהגן על החולשות שקיימות בתוכו. עץ דקל משונן בחוץ, אך רך עדין ומיוחד בתוך תוכו.

ציור של עץ ברוש מלמד על רצון להגשים את השאיפות. הוא חד אסוף ומכונס בתוך עצמו, שומר את רגשותיו קרוב ללב ושם ידיים על החזה כהגנה. את הברוש נוטעים בדרך כלל מסביב לפרדסים ומטעים כדי להגן על הפירות שגדלים בפנים.

לעומתו, בחירה של ציור עץ רחב עם ענפים שלוחים לצדדים, גלויים ומלאי עלים מראה את אישיותו החברתית של המצייר, איך הוא מושיט ידיים אל החברה ואת שמחת החיים, החיות והתחדשות.


התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
דוגמא אישית תייצר סביבת חיים פוריה, בריאה ומעשית.
כדי ליצור עולם טוב יותר עשה / עשי כמיטב יכולתך ושמור/י על סביבה מלאת עצים ירוקים חיים ונושמים ...
לנשום ירוק לנשום בריא !!